החלטה בתיק בש"א 3873/05

לפני ערעור על החלטת המנהל המיוחד עו"ד שי אלמוג מיום 11.10.05 לפיה דחה את תביעת החוב של המערער.

דברי הרקע

1.         המערער הגיש תביעת חוב הנוגעת לשני סוגי חובות: האחד, תביעת חוב הנוגעת לכספים שאותם הלווה לחייב, והשני, תביעת חוב הנוגעת לאי תשלום בגין שירותים ומוצרי חשמל שסופקו לחייב ואשר לא התקבלה תמורה בעדם.

הערעור דנן נסוב על חלקה הראשון של תביעת החוב, קרי: בכל הנוגע לכספי ההלוואה שאותם הלווה הנושה לחייב. לטענת המערער יש להכיר בו, בכל הקשור לכספי ההלוואה, כנושה מובטח בעדיפות שניה לאחר בנק ירושלים (להלן: " הבנק"), אשר לו העדיפות ראשונה. סכום תביעת החוב בנוגע לכספי הלוואה אלו עומד על סך של כ-323,300 ש"ח.

המערער הילווה לחייב כספים, כעולה מתוך הנספחים להודעת הערעור. במסגרת הסכם ההלוואה הוסכם כי יירשם שעבוד-משכון, בעדיפות שניה לאחר הבנק, על דירת החייב הנמצאת ברחוב המגיד ממזריטש 64/1 (גוש 30750 חלקה 1, תת חלקה: 101) (להלן "הדירה"), וזאת עד לגובה של 100,000$.

זכויות החייב  בדירה רשומות בחברה המשכנת, ואינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין.

טענות המערער

2.         הנושה חיים פרחאת הגיש תביעת נזיקין, ובמסגרתה הוטל עיקול על הדירה, אולם זה אינו מעניק לו זכויות הנוגדות את זכות המערער, שזכותו גוברת על העיקול.

טעה המנהל המיוחד בדחותו את טענת המערער על דבר היותו נושה מובטח בעדיפות שניה לאחר הבנק, וטעה המנהל המיוחד בקובעו כי יש לראות את המערער כנושה רגיל.

לטענת המערער, גם אם השעבוד לטובתו לא נרשם בפועל ברשם המשכונות, עדיין הוא תקף ביחס לנושים אחרים (למעט הבנק שלו משכון בעדיפות ראשונה), מה עוד שלאלו אין כלל בטוחה בנכסי החייב.

יתרה מכך, על פי חוק המשכון התשכ"ז -1967 (להלן: " חוק המשכון") החל במקרה דנן, המשכון מהווה שעבוד תקף כנגד נושים אחרים אם הנושים האחרים ידעו או היו יכולים לדעת על קיומו. אין ספק במקרה דנן כי הנושים האחרים ידעו ויכולים היו לדעת על קיומו של השעבוד, וזאת בין היתר לאור רישום המשכון בחברה המשכנת, ולפיכך יש לראות את השיעבוד, "כשעבוד טוב ובעל תוקף כנגדם", כדבריו.

לטענת המערער הוראות סעיף 4(3) לחוק המשכון קובעת כי המשכון יפה כנגד נושים אחרים, גם אם לא נרשם אצל רשם המשכונות, אם אלו ידעו או היה עליהם לדעת על המישכון. במקרה דנן אין ספק כי הנושים האחרים יכולים היו לדעת ואף כנראה ידעו בפועל על קיומו של השעבוד לטובת המערער, ומכל מקום הנושה פרחאת ידע על כך, לפיכך יש לקבוע כי כוחו של  משכון זה יפה כנגדם.

ובלשון הוראת חוק המשכון:

"4. כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה -

...

(3) בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו  כאמור ובכל מקרה אחר - עם רישום המישכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של המישכון יפה אף ללא רישום."

לטענת המערער יש לו זכויות אובליגטוריות בנכס, הקודמות בזמן לעיקול המאוחר שהוטל עליו ('הילכת אהרונוב', ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג(4), 199). כן טוען המערער כי נשייתו המובטחת הינה הן כלפי החייב והן כלפי רעייתו, שכן על פני הדברים נראה כי החלוקה בין השניים, בכל הקשור לחלוקת התמורה ממכירת הזכויות שבדירה ביניהן, מהווה חלוקה מלאכותית שאין לקבלה.

החלטת המנהל המיוחד

3.         ביום 11.10.05 דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב של המערער, במסגרת דיון בשלוש תביעות חוב.